אל הפחדים הללו הצטרפו כל מיני תרגילים שנעשו בנושא בשיתוף של פיקוד העורף והצבא שרק הוכיחו כמה שתושבי מדינת ישראל והבניינים השונים שנבנו לפני שיצא תו תקן לבנייה (בשנת 1975) לא יצליחו לעמוד ברעידת אדמה חזקה. בשל כך, החליטו בממשלה שיש לשנות את התמונה ויפה שעה אחת קודם – שינוי זה נקרא תמא 38.
מהו תמ"א 38?
אז מהי בעצם תוכנית המתאר הארצית? ובכן, מדובר על תוכנית שמטרתה המרכזית היא פשוטה וחשובה מאוד – להציל חיים. בניינים שנבנו לפני התאריך 1.1.1975 הם מבנים שנבנו ללא תו תקן בנייה לעמידות מבנים מפני רעידות אדמה (תו תקן זה נקרא "תו תקן 413) ולפיכך יש לחזק מבנים אלו ובמידת הצורך לבנות אותם מחדש.
אז מה הם השלבים הראשונים לבניית תמ"א 38 רעננה או לחילופין תמ"א 38 הרצליה (ובעצם כל מקום אחר בארץ)? ובכן, השלב הראשוני של הפרויקט הוא השלב בו הדיירים מתייעצים בנושא ומסכימים שיש לשפץ את המבנה. לאחר מכן מגיעים אל הבניין בעלי מקצוע שונים (קבלנים או יזמים) וזה בכדי לבדוק את המבנה, לראות אילו אפשרויות שיפוץ וחיזוק ניתן לבצע בו, האם המבנה זקוק לפתרונות חנייה, חדרי אשפה, מעלית וכן הלאה.
בשלב השני הקבלן או היזם שנבחר מתחיל לגבש את המפרט הטכני של הפרויקט. המפרט הטכני שמתגבש נשען על כל מיני בדיקות תכנוניות שנעשו, בדיקות הנדסיות ובדיקות כלכליות. העצה הנ"ל צריכה להיות מאושרת על ידי הדיירים ולאחר מכן ממונה עורך דין שיטפל וייצג את הדיירים במשך כל הפרויקט. כמו כן, בסוף השלב הנ"ל מגובש הסכם משפטי בו הקבלן/יזם מתחייב כלפי הדיירים לגבי דברים מסוימים וההפך.
בשלב השלישי מתבצע תכנון של הפרויקט על ידי כל מיני אנשי מקצוע וזה על מנת לגבש תוכנית שתאושר על ידי הוועדה המקומית. בשלב הרביעי והסופי הוא השלב בו הפרויקט יוצא אל הפועל. בתום הפרויקט יוכלו הדיירים ליהנות מבניין מחוזק, בטיחותי יותר, משופץ שערך הדירות בו יעלה (על פי הערכות שנעשו ועל פי מבנים ששופצו בעבר) ב15%-30%.
