תולעים אדומות
תולעים אדומות זהו כינוי של תולעי אדמה מזן שנקרא Eisenia fetida מקור הזן באירופה, אך כיום ניתן למצוא תולעים אדומות בכל העולם פרט לאנטרקטיקה.
תולעת זו משגשגת בסביבת פסולת אורגנית נרקבת כגון קומפסוט או צואת בעלי חיים. תכונה זו מביאה לשימוש בתולעים אדומות ליצירת "קומפוסט תולעים" (vericompost), שהוא תערובת הטרוגנית של פסולת אורגנית נרקבת שעברה במעי התועלת.
מקור השם הלטיני של התולעים האדומות
- foetida  הוא במשמעות "ריח רע". זאת בשל יכולתן של תולעים אדומות להפריש נוזל בעל ריח חריף, ככל הנראה כאמצעי הגנה כנגד תוקפים אפשריים. בנוסף ליכולת זו, לתולעים אדומות יש שערות קטנות על כל מקטע של גוף התולעת. שערות אלה עוזרות להיאחז במשטחים קרובים כדי להתמתח ולדחוף את גופה קדימה ואחורה באמצעות שריריה.

מבחינת הרבייה, תולעים אדומות הינן אנדרוגינוס בדומה ליתר תולעי האדמה (כלומר הן יצורים חיים המתרבים ברבייה מינית וכל תולעת יכולה למלא הן את תפקיד הזכר והן את תפקיד הנקבה). כלומר- לצורך רבייה עדיין נחוצות שתי תולעים. בתהליך הרבייה שתי תולעים אדומות נצמדות אחת לשנייה בצורה הופכית, כאשר הן מצמידות את ה - clitella שלהן אל השנייה. ה-clitella הוא החלק הבולט והבהיר יותר הנמצא במרחק של שליש מגופה של התולעת אל ראשה ושני שליש אל קצה אחוריה. חלק זה מכיל את אברי הרבייה של התולעת. שתי התולעים מחליפות זרע ולאחר מכן משחררות גלמים (cocoons)  שכל אחד מהם מכיל מספר ביצים. לגלמים אלו צורת לימון והם בעלי צבע צהוב בהיר בתחילה. מאוחר יותר הצבע הולך ומתחלף לחום ככל שהתולעים אשר בביצים גדלות. את הגלמים האלו ניתן לראות בעין בלתי מזוינת. תולעים אדומות מגיעות לבגרות תוך מספר שבועות (כלומר מבקיעת התולעת מהביצה ועד שהיא בעלת יכולת רביה).

מהרגע בו התולעת מגיעה לבגרות היא מטילה ביצה אחת לשלושה ימים. מכל ביצה כזו בוקעות לאחר מספר ימים כשלוש תולעים אדומות נוספות. כלומר- בתנאים אופטימאליים אוכלוסיה נתונה של תולעים אדומות מכפילה עד משלשת את מספר הפרטים בה בכל חודשיים-שלושה.

בגידול תולעים אדומות יש להקפיד על סביבה בעלת לחות וטמפרטורה מתאימות, על כמות המזון שנותנים לתולעים האדומות, ועל ריבוי וצפיפות התולעים.