עצום לרגע את עיניך ודמיין מצב בו יום אחד, במפתיע, בלכתך ברחוב הסמוך לביתך, עוצר אותך שוטר בניידת משטרה, אתה מוזהר כי הינך חשוד בביצוע מעשי סדום ומעשים מגונים בקטין, אתה לא מספיק להוציא מילה מפיך ומוצא את עצמך בתחנת המשטרה תחת חקירה צולבת.

אתה נעצר, אל המעצר מתלווה כתב אישום חמור בגין שרשרת מעשי סדום ומעשים מגונים, אשר לא ביצעת, אך רק אתה יודע את האמת.

משפחתך מנסה להיראות חזקה ולתמוך בך, אומרים שמאמינים לך, אתה תצא מזה, האמת תצא לאור, אבל אתה בתוך תוכך יודע שגם הם, אשתך, הילדים, מתחילים להאמין כי ביצעת את אותם מעשים נוראיים.

הימים עוברים, אתה במעצר, הם מאשימים אותך על לא עוול בכפך, אתה יודע שלא עשית כלום, אבל בעצם כבר לא בטוח, אולי ביצעת את אותם מעשים בנער הצעיר, אולי היית במצב פסיכוטי, המחשבות הטורדניות מהדהדות בין קירות תא המעצר, הן רודפות אותך עד איבוד השפיות.

הנה היום החגיגי הגיע, אתה נוסע אל בית המשפט בליווי צמוד של שני אנשי שב"ס, אתה מתיישב מאחורי זכוכית משוריינת, זכוכית מיוחדת שעל אף היותה שקופה העולם נראה כה שונה מבעדה.

השופט פסק, אתה מורשע בביצוע שורת מעשי סדום ומעשים מגונים.

גזר הדין לא איחר להגיע, 4 שנות מאסר בפועל.

הערעור על הכרעת הדין נדחה, בית המשפט העליון פסק כי אתה ולא אחר, ביצעת את אותם מעשים כנגד המוסר בנער הצעיר.
דלתות המשפט נסגרו בפניך, כעת זה רק אתה וכותלי בית הסוהר, אתה והמחשבות, אתה והידיעה שאתה חף מפשע.

לאחר זמן מה פוקד את התא שלך מבקר לא צפוי, עורך דין ידוע אשר מאמין בחפותך, ומספר לך על הליך מוזר בשם "משפט חוזר".

אתה קצת סקפטי אך מחליט ללכת על זה.

משפט חוזר, ההיית או חלמתי חלום?

סיפור זה אינו סיפור פרי הדמיון, אלא סיפור חייו של ארנלדו לזרובסקי, סיפור עצוב על אדם קשה יום, אשר היה אחד מן הקורבנות הרבים של תלונות השווא.

לזרובסקי בסופו של יום זוכה מן כל ההאשמות על ידי הליך מעניין ונדיר בארץ, משפט חוזר.

מהו הליך המשפט החוזר
הליך המשפט החוזר הינו הליך חריג, עוף מוזר במחוזותינו, אשר מקונן מספר פעמים בודדות בשנה במעלה הערכאות הגבוהות של מערכת המשפט בארץ.

מאז לידת אותו "עוף מוזר" בשנת 1958, הוא פקד את אולמות בתי המשפט בארץ 24 פעמים בלבד.

במסגרתו של הליך המשפט החוזר, הליכים משפטיים אשר הגיעו לתומם והפכו לחלוטים, נפתחים מחדש וחוזרים אל נקודת הראשית, קרי מתנהלים מחדש על מנת להיטיב עם מי שהורשע בפלילים.

המשפט החוזר מבוסס על קיומו של מידע חדש אשר יש ביכולתו לשנות את ההחלטה, בעניינו של הנידון, לטובתו.

אותו מידע חדש, או ליתר דיוק "מחדש", נבחן בנפרד ועל רקע התשתית העובדתית ששימשה בדיונים המשפטיים הקודמים.

הליך המשפט החוזר בהיותו הליך אשר חותר תחת חוקי הטבע המשפטיים, ונוגד את עקרון העל, סופיות הדיון, משלם מחיר יקר, בכך שהינו החריג ולא הכלל.

ביסוד הסמכות לעריכת משפט חוזר מונח איזון בין שני ערכים מרכזיים:

א. תיקון טעויות ועיוותים משפטיים.
ב. עקרון סופיות הדיון.

הליך המשפט החוזר עלי ספר
הליך המשפט החוזר מופיע בחקיקתנו בסעיפים 31 ו-32 לחוק בתי משפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן: "החוק").

הליך הבקשה למשפט חוזר
בקשה למשפט חוזר מוגשת אל בית המשפט העליון, ודן בה נשיא בית המשפט העליון או אחד משופטיו המוסמכים לכך.

את הבקשה למשפט חוזר יכול להגיש הנידון, ובמידה והנידון נפטר יכולים להגיש את הבקשה בשמו קרובי משפחה מדרגה ראשונה. זהו חריג לכלל לפיו מותו של הנאשם בפלילים מביא להפסקת ההליכים הפליליים כנגדו, אשר בא לידי ביטוי בסעיף 236 לחסד"פ.

אפשרות נוספת להגשת בקשה למשפט חוזר הינה על ידי היועץ המשפטי לממשלה.

היועץ המשפטי לממשלה מוסמך להגיש בקשה למשפט חוזר בהיותו מתפקד כראש התביעה הכללית בישראל.

על מנת להגיש בקשה למשפט חוזר יש לעמוד בשני תנאים מצטברים:

א. על הבקשה להתייחס לעניין פלילי גרידא, אשר נדון בבתי המשפט הפליליים הכלליים ושבמסגרתו הורשע אדם.
ב. ההרשעה הינה חלוטה ועודנה שרירה וקיימת.


היכן נערך המשפט החוזר?

המשפט החוזר נערך בפני בית משפט מחוזי או בית המשפט העליון.

בית המשפט המחוזי יכול לדון במשפט חוזר בשבתו כערכאה דיונית או כערכאת ערעור.

בית המשפט העליון יישב במשפט החוזר כערכאת ערעור גרידא.

פרויקט החפות

ב24 השנים האחרונות בוטלו בארצות הברית, לאחר תום משפט, קרוב ל900 הרשעות, תוך שהנידונים זוכו זיכוי מלא.  
כ300 מן ההרשעות בוטלו במסגרת פרויקט מיוחד, שנקרא "The Innocence Project", ובתרגום לעברית "פרויקט החפות".

"פרויקט החפות", הינו ארגון משפטי ללא מטרות רווח, אשר פועל למען זיכוי אנשים שהורשעו בביהמ"ש שלא בצדק.

הארגון עוזר בזיכוי אותם מורשעים על ידי ביצוע בדיקות DNA במוצגים מתיקים שבהם נטען להרשעת שווא.

כמו כן, הארגון פועל למען תיקון הרפורמה במערכת המשפט הפלילית על מנת למנוע עיוות דין עתידי.

פרויקט החפות מתגאה בהישגים מרשימים, של לא פחות מ300 זיכויים של חפים מפשע, אשר סכימת עונשי המאסר אשר שנגזרו עליהם מביאה למספר לא נתפס של למעלה מ4000 שנות מאסר, 4000 שנות סבל, על לא עוול בכפם.

יש לציין כי מתוך 300 הזיכויים, 18 זיכויים הינם בתיקים שבהם נגזר על הנידון עונש מוות.
כמו כן, 146 ממקרים אלו הובילו למציאת האשם האמיתי, או לאיתור חשוד מרכזי.

מה המצב בארץ?
כיום אין בארץ כל דבר חקיקה בעניין עריכת בדיקות  DNA לאחר סיום המשפט.

כמו כן, על אף קיומם של חוק ותקנות הארכיונים, אשר קובעים כי יש לשמור לצמיתות תיקים בעבירות רצח, בגידה, ריגול ומסירת מידע לאויב, וכן תיקים שעוררו עניין ציבורי נרחב, אין בחוק ובתקנות כל התייחסות לשמירה על מוצגים.

בשל כל אלה, בקשותיהם של נידונים לקבל לידם חומרי חקירה ומוצגים לאחר המשפט מן הפרקליטות,  נענות לא  אחת בשלילה עקב כך שהחומר אבד, בוער או הושמד, גם בתיקים בהם קיימת חובה לשומרם.

בנוסף, גם כאשר מכלול חומרי החקירה והמוצגים מצויים בידי הפרקליטות, פעמים רבות זאת עושה שרירים, ומסרבת להעבירם לידי ההגנה, דבר אשר דורש מאבקים משפטיים ממושכים, ומעכב את יכולת הגשת הבקשה למשפט חוזר.

נקודת אור
לפני כשנה ומחצה השיקה הסנגוריה הציבורית, פרויקט דומה לפרויקט החפות שבארה"ב, אשר קרוי  "פרויקט הרשעת חפים מפשע".

במסגרת פרויקט זה הסנגוריה, בליווי של משרדי עורכי דין מהמובילים בשוק וקליניקה באוניברסיטה העברית, בודקת את תיקיהם של נאשמים אשר הורשעו ומרצים עונשי מאסר, על מנת לראות אם יש מקום להגשת בקשה למשפט חוזר בעניינם.

משפט חוזר ההיית או חלמתי חלום?
מקום המדינה ועד תום כתיבת מאמר זה התקיימו בארץ 24 משפטים חוזרים בלבד, כאשר מתוכם זוכו 14 נידונים.

מדי שנה עומדים לדין בארץ עשרות אלפי אנשים, כאשר שיעור ההרשעות בארץ על פי דו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן: "הלשכה") עומד על כ 99.9%.

(למען הגילוי הנאות, הובאה ביקורת כנגד דו"ח הלשכה אשר קובע כי אחוז ההרשעות נושק ל100).

אף אם נקבל את הביקורת במלואה, ונגיע למסקנה שאחוזי ההרשעה האמיתיים הינם נמוכים מן האחוזים אשר ציינה הלשכה, עדיין נהיה מצויים במצב בו מורשעים עשרות אלפי אנשים בארץ מדי שנה.

האם מדובר במציאות סבירה, בה הרשות השופטת מקבלת את האפשרות בדבר הרשעת חף מפשע 24 פעמים בלבד, מתוך מאות אלפי הרשעות?

יטען המצודד והמאמין במערכות אכיפת החוק והמשפט, כי בשיטת המשפט שלנו קיימים חסמים רבים אשר על המשטרה, תביעה ומערכת המשפט לעבור עובר להרשעת הנאשם, כגון: חקירת המשטרה, החלטת התביעה המשטרתית או הפרקליטות להגיש כתב אישום, היכולת להרשיע רק בעת קיומו של נטל הוכחה "מעל לספק סביר" אשר מוטל על התביעה, הליך הערעור בזכות ואף היכולת לערער ברשות, אשר מעניקים יכולת בחינה נוספת של החלטת בית משפט קמא.

כל אלו יטען הם אשר מביאים בסופו של יום למספרים הנמוכים של קבלת הבקשות למשפט חוזר, אותן מסננות עושות עבודתן נאמנה.

אך מי אשר מכיר את מערכת המשפט יודע כי תיקים רבים מוכרעים על פי התרשמות בית המשפט ממהימנות המתלוננים, הנאשמים ושאר ירקות (העדים).

פעמים רבות מדובר על הכרעות דין אשר מבוססות על מהימנות גרידא ללא כל ראיה מוחשית אחרת, דבר אשר עלול להוביל להרשעות שווא.


ולסיום
כולי תקווה כי השימוש בכלי המשפט החוזר ייעשה לעיתים דחופות הרבה יותר, כאשר אין עוול גדול יותר מאשר ריצוי עונש מאסר ללא ביצוע כל עבירה, וכן, יש לזכור כי גם שמתקבלת בקשה למשפט חוזר, אין בהכרח מדובר בזיכוי, אלא עריכת משפט לבירור יסודי של הספקות.