3 רמות של הקשבה
צפיות: 2539 \\ מילים: 797 \\ פורסם בתאריך: 02.05.16
תיזכרו בשיחה הראשונה שלכם היום.
 
אתם זוכרים מה השותף שלכם לשיחה אמר, או שאתם זוכרים את הרעיון הכללי של השיחה? האם רק שמעתם את מה שנאמר, או שבאמת הקשבתם?
 
ההבדל בין לשמוע ולהקשיב
 
לשמוע זה לא אותו דבר כמו להקשיב.
 
לשמוע זו הפעולה הפיזית של קליטה של קול ופירוש שלו בעזרת המוח, בעוד שכשאנו מקשיבים למישהו, אנחנו לא רק שומעים את מה שהוא אומר, אלא אנו גם נותנים לו את תשומת הלב שלנו ומערבים רגשות בשיחה. ההבדל העיקרי בין שמיעה להקשבה הוא תשומת הלב שאנו מקדישים, ואיפה אנו מרכזים את תשומת הלב הזו.
 
רוב האנשים לא באמת מקשיבים כשאנשים אחרים מדברים. לפעמים אותם אנשים פשוט יהנהנו ויחכו לתור שלהם לדבר, תוך כדי שהם חושבים על המשפט הבא שהם רוצים להגיד. לפעמים אפילו המשפט הזה לא בהכרח יהיה קשור לנושא שהאדם השני דיבר עליו.
 
בוב פרוקטור אומר ש:
"אנחנו שומעים עם האוזניים שלנו. אנחנו מקשיבים עם הרגשות" .
 
כשאנחנו מקשיבים, אנחנו נהיים מעורבים רגשית במידע שאנחנו מקבלים מהשותף שלנו לשיחה. מעורבות רגשית זו יוצרת קשר בין שני הדוברים שמאפשר אינטראקציה נקייה יותר, הזדהות והבנה של הצד השני.
 
הקשבה, ומתן תשומת לב לדובר, נקראת גם הקשבה אקטיבית. הקשבה אקטיבית היא הקשבה שבה אנו לא רק מקשיבים לצד השני, אלא אנו ממש עושים מאמץ מודע להבין את המסר שהדובר מנסה להעביר, ואת הרגשות שלו בנידון.
 
המודל הקו-אקטיבי מפרט 3 רמות של הקשבה:
1.      הקשבה ברמה 1: הקשבה פנימית
2.      הקשבה ברמה 2: הקשבה ממוקדת
3.      הקשבה ברמה 3: הקשבה גלובלית
 
הקשבה ברמה 1: הקשבה פנימית
 
ברמה הזו המקשיב בעצם מרכז את תשומת הלב שלו בעצמו. הוא מקשיב לקול הפנימי שלו. למרות שהמקשיב שומע את המילים שנאמרות, הוא כל הזמן מודע לדיבור הפנימי שלו, למחשבות שלו, לדעות שלו ולצרכים שלו. המקשיב שומע את מה שנאמר, ומנסה, במודע או שלא במודע, להבין איך המידע שמועבר בשיחה רלוונטי אליו.
 
בזמן שהשיחה מתנהלת, והמקשיב מדי פעם יהנהן, הוא בעצם יחשוב דברים כמו:
·         "איזה קטע! קרה לי משהו דומה אתמול"
·         "האם הוא סיים לדבר כבר?"
·         "אני כל כך עייף...."
·         "איזה דבר חכם אני יכול להגיד?"
 
צורת ההקשבה הזו היא הנפוצה ביותר, וכולם עושים אותה. ישנם הרבה מקרים שצורת הקשבה כזו נדרשת לסיטואציה שבה נמצא המקשיב. לדוגמא כששואלים אותך "איך עבר היום?" או כשנמצאים במסעדה והמלצר שואל מה נרצה להזמין. בסיטואציות אלו אנחנו אמורים להקשיב לצרכים ולרצונות הפנימיים שלנו, ולהגיב לפיהם. הרי בסופו של דבר זה מה שהמלצר רוצה לדעת.
 
הקשבה ברמה 2: הקשבה ממוקדת
 
ברמת הקשבה זו תשומת הלב ממוקדת כולה בדובר.
 
המיקוד של המקשיב בדובר הוא חזק מספיק כדי שהמקשיב יוכל לחסום השפעות חיצוניות שמתרחשות מסביב. מיקוד זה מאפשר למקשיב לקלוט ניואנסים שנאמרים בשיחה, ולהבין את המסר שנאמר טוב יותר. הריכוז מאפשר למקשיב גם להזדהות עם הדובר מה שיוצר ביניהן קשר עמוק יותר מסתם שיחת חולין.
 
כדי להבין יותר טוב מהי הקשבה ממוקדת דמיינו לעצמכם זוג צעיר מאוהב שיושבים ומדברים אחד עם השני. כשהם מדברים ביניהם, תשומת הלב שלהם ממוקדת אך ורק בעצמם. כשאחד מדבר, השני מקשיב לו בדריכות. תשומת הלב כל כך ממוקדת, שהעולם סביבם לא מפריע לשיחה להתנהל. הם מאוד פתוחים אחד לשני ולהבעות ולמחוות שכל אחד עושה כמו הרמת גבה, או עיקום של האף. זאת הקשבה ברמה 2.
 
הקשבה ברמה 3: הקשבה גלובלית
 
הקשבה ברמה זו היא הקשבה "במיקוד רך", כלומר זו הקשבה שמתמקדת בסביבה שבה אנו נמצאים, והאנרגיה מסביבנו.  המודעות הזו, או הקשבה, נובעת מהאינטואיציה שלנו, ולא מהאוזניים והיא מוסיפה מימד חדש לגמרי לתקשורת הבינאישית שלנו.  היא מאפשרת לנו לזהות שינויי מצב רוח בחדר, או  שינויים במומנטום של השיחה שמשפיעים על הנוכחים בחדר. בנוסף המודעות להקשבה זו יכולה לגלות לנו איך מה שנאמר משפיע על השותף שלנו לשיחה.
 
האמרה "יש פיל בחדר" היא דוגמה נהדרת להקשבה ברמה 3. העובדה שהנוכחים בחדר מרגישים שיש משהו בחדר, שאף אחד לא רוצה לדבר עליו מראה שהם השתמשו בהקשבה ברמה 3 בכדי לזהות את האווירה בחדר ואת ההשפעות שלה. אין באמת צורך לדעת מה הוא אותו פיל, רק שמשהו באווירה בחדר הוא "מוזר".
 
סטנדאפיסטים ושחקנים שמופיעים על במה משתמשים בסוג הזה של הקשבה כל הזמן, כדי להבין האם הבדיחה שלהם עובדת, ואם המשחק שלהם מספיק אמין.
 
אז האם אתה מקשיב או רק שומע?
 
כל אחד יכול להשתמש בכל אחת מרמות ההקשבה שסקרנו. הדבר היפה הוא שלא צריך ללמוד שום דבר כדי להשתמש בהן. אנחנו כבר יודעים איך להשתמש בהן! היכולת שלנו להקשיב ברמות שונות היא יכולת מולדת של כל אחד ואחד מאיתנו. זה נכון שלא כולם משתמשים בצורה תדירה ברמות הקשבה 2 ו-3, אבל כל אחד מאתנו יכול לאמן את עצמו להסיט את המיקוד של תשומת הלב שלו בזמן שיחה, כדי באמת לקלוט את המסר של מה שנאמר, ולהבין את השותף שלו לשיחה יותר טוב.
 
רוברט מקלוסקי, סופר הילדים הנודע אמר פעם (בתרגום חופשי שלי):
"אני יודע שאתה מאמין שאתה מבין  את מה שאתה חושב שאמרתי, אבל אני לא בטוח שאתה מבין שמה ששמעת, הוא לא מה שהתכוונתי אליו"
 
והוא יודע על מה הוא מדבר. כשאנחנו שומעים את מה שנאמר בשיחה, אנחנו אולי מבינים את המילים שנאמרות ואת המשמעות השטחית, אבל רק כשאנחנו באמת מתחילים להקשיב, אנחנו מתחילים להבין את האנשים שאנחנו מדברים איתם.
 
בפעם הבא כשאתם משוחחים עם מישהו, נסו לבדוק האם אתם פשוט שומעים את מה שהוא אומר, או שאתם באמת מקשיבים לו.
 
 
עידו בר-נועם
עידו בר-נועם
עידו בר-נועם
אימון אישי
0545725456
findingacoach.com/ivrit
מאמרים מאת עידו בר-נועם
היתרונות בשימוש בשירותים של מאמן
לפי איגוד המאמנים הבין לאומי כ-99% (!) מהאנשים והחברות שהשתמשו בשירותיהם של מאמנים, מרוצים מהחוויה והתוצאות. אז מה הם היתרונות העיקריים בשימוש בשירותים של מאמן?
פורסם בקטגוריה אימון אישי בתאריך 17.03.16
מאמרים נוספים מהקטגוריה
שי ידידיה
שי ידידיה אימון מקסים
להתעורר מתוך שיגרה רדומה ולהאיר מחדש את מאגר הנכסים,לבחור מחדש מטרות,להאיר את החוזקות, לפגוש את התשוקות. להפוך למושך בחוטים של עצמי ולהיות "בעל בית" .
נכתב ע"י שי ידידיה בקטגוריה אימון אישי בתאריך 31.05.14
רינת רחמינוב
המדריך הקצר להתחלה טובה
רוצים שינוי? מי לא... אבל שינוי דורש לפעמים תכנון ומי כמונו אוהבים לפעול בעזרת האינסטיטנקטים שלנו, שיכולים להיות האויב הגדול ביותר לשינוי.
נכתב ע"י רינת רחמינוב בקטגוריה אימון אישי בתאריך 14.06.15
מעוניינים ליצור קשר עם עידו בר-נועם? מלאו את הפרטים הבאים:
*
*
*