דור ההכרעה
צפיות: 1543 \\ מילים: 1229 \\ פורסם בתאריך: 14.11.14
החיים יפים. באמת שהם יפים.
הם מלאי אושר וצבע, יש בהם אהבה ואחווה וחברות, ויצירה, ותשוקה וביטוי חופשי. הם מפתיעים והם רוטטים, ואנחנו משתתפים בבריאה כחלק מאלוהים חיים. ניצוץ מן ההכל שאין לו סוף. כל פעם כשאני נזכר בזה אני מתרגש. אנחנו כולנו אותה מולקולה, שברים של קרני אור של חיים על פני הכדור הכחלחל שלנו. ואנו בוחרים בבחירה חופשית ככל שאנו יכולים לאן לכוון את הקיום וכיצד. אנחנו מתבגרים ומבינים יותר ויותר את האחריות שלנו במשחק החיים. תודה על כל יום שאני אוהב ואהוב ומוקף בחברים ומשפחה ועוסק במה שאני אוהב, מתפתח ויוצר ונוגע בלבבות של אנשים, והלוואי והטוב שזכיתי לו בחיי ורגעי החסד יוכלו להגיע ולשמח לכל קצוות תבל. אנחנו מקבלים המון כל הזמן...
אנחנו גם לומדים לתת.

ו...לפעמים החיים לא יפים בכלל.
בחסות אותה בחירה חופשית קורה שאנו נעלמים בתוך ביצה של בדידות, ניכור וזרות. יוצאים למלחמות ושונאים את השונה. נואשים לביטחון ושליטה ונוהגים באלימות.. אוי כמה אלימות. המתח מגיע לשיאים חדשים והאדם כבר לא יודע כיצד להכיל או לפרוק אותו. לפעמים אנחנו מרגישים כלכך כל-כך לבד עד שהלב מתאבן, מתכווץ או פשוט נסגר. אנו הולכים לאיבוד, מתנתקים מעצמנו, מהטבע ומהיופי שמחוץ ומפנים, ובסבלנו יוצרים עוד סבל. בעיוורון של פחדינו אנחנו מתאכזרים ומתעללים, ובונים בלב סגור את העולם בדמות הסבל והשעבוד של עצמנו. "כולם רוצים להיות חופשיים, אבל ממה אלוהים? ממה?" שר ברי סחרוף. מי שכבר הבין ממה להיות חופשיים שיקפוץ על הכסא עכשיו! ולא ייתן לזה לחמוק...

לפעמים אומרים לי שאין מה לעשות כי זה הטבע שלנו - הישרדות -
ואני אומר שזה נכון אם מתייחסים לאדם כאל חיה חסרת בינה ולב. היינו שם כבר, עברנו את זה, התקדמנו. אפילו התקדמנו הרבה! יצרנו קידמה וטכנולוגיה וניסים רפואיים, ידע חופשי ורב משנוכל ללמוד בתקופת חיים אחת, ושידורי לווין שהופכים את העולם לכפר גלובאלי. אז איך עדיין יש כלכך הרבה חרא ולפעמים נדמה שזה רק הולך ומסריח יותר?! איך עדיין לא קלטנו שלא חסר כלום רק ללמוד לחלוק בכל הטוב הזה? מסתבר שלחיות זו מתנה שיש לנהוג בה באחריות, והאנושות שאנחנו כבר לא תינוקת. we should know better.
אני יודע כמטפל, כפעיל חברתי ואיש רוח.. הכל בסדר והכל בזמן שלו. אני לא מנסה להציל את העולם כי הוא מעולם לא היה צריך הצלה, אלו אנחנו בני האדם שזקוקים לחמלה והכוונה. אבל "הזמן" הזה כבר כאן, והשינוי כבר הגיע רק מבקש מאנשים טובים שיממשו אותו. אני שומע את הקריאה של רוח הזמן של ימינו כבר שנים, ועתה יש תחושה לא רק שאנחנו מוכנים, אלא שהפרי בשל ויש לקטוף אותו עכשיו פן יירקב וינשור.

מה שנזרע הוא שנקצור, הבריאה היא אחריות משותפת.
מכירים את אמרת החכמה: "מה שצריך לקרות יקרה"? נדמה שלא הבנו את משמעות ה"צריך". מה שצריך לקרות נקבע מתוך חוק סיבה ותוצאה, במקומות אחרים בעולם זה קארמה וזה חוק פשוט: מה שתזרע היום תקצור מחר. כך מאוד ברור מה "צריך" לקרות. יש גם את "הכל צפוי והרשות נתונה" שמסביר שמה שקורה עכשיו צפוי, בעוד שהרשות להשתתף ביצירת העתיד נתונה בידך. וזה צפוי... המירוץ שמוביל אותך במרדף לעבר שומקום, עבדות מודרנית ותרבות חומרנית ואלימה... כל זה מאוד צפוי, ואלו התוצאות של התודעה האנוכית של האדם. זרענו אנוכיות, קצרנו סבל. רוצים תוצאות אחרות? רוצים שינוי? - זה זמן להשתנות.

האדם החופשי?
אז מה ש"צריך" לקרות אכן קורה והחברה רוויה פחד, מצוקת רווחה וסבל... ואיפה האדם החופשי? איפה את כשותפה לבריאה? איפה אתה כבעל יכולת בחירה והשפעה? אני מקווה שממש ברגע הזה עם קריאת השורות האחרונות משהו בך נדלק, אור גדול, תקווה... שהלב שומע את ההזמנה להתרחב והנשמה המפוארת להתעורר. מתי פעם אחרונה הזמינו אותך לזה? ומתי כיבינו לעצמנו את החלום? לא את החלום שמאכילים אותנו על זכייה בשעשועון בטלוויזיה או בלהיות מפורסם או מיליונר או כל חלום אנוכי אחר. מתי התמלאת בהשראה לחלום על משפחה אנושית מגוונת ומאוחדת בעולם מופלא. בחלום הישן-נושן-נצחי עד שנגשים אותו.

אז בוקר טוב חברים וחברות! בפנינו משימה לא קלה ואי אפשר בלעדיך
להשכין שלום בעולם, לשים קץ לאכזריות לבעלי החיים ולריכוזיות המשאבים, להפוך אלימות ושנאה לרגישות ואחווה ועוד ועוד ועוד... אבל ללא ספק הגיע העת לקחת אחריות. לא צריך לבד, אפשר לחבור יחד, אפשר לצעוד בנתיבים משותפים תחת חזון מאוחד, וכדאי לחזק אלו את אלו בדרך להגשים את החלום הנצחי של המין (האנושי) שלנו: להיות בני אדם. גם אם תחושת קטנות וותרנות מחלחלת, אל חשש, גם היא רק תוצאה. זה תוצר של נפש שבויה בתרבות המונים קשת יום שהורגלה לחשוב שהיא לא שווה או מיוחדת ולכן נידונה להתרכז רק בעצמה. אך הבחירה אם להיות פאסיבי או אקטיבי, אם לקום ולנקוט עמדה או לטמון את הראש בתוך הבועה היא שלך. תמיד היתה, ותמיד תהיה. אף אחד לא יגשים את החלום בשבילך... את חלק מהעניין, אתה נועדת להגשים. אי אפשר בלעדיך כי אתה יחיד ומיוחד ואין עוד אתה בכל העולם. ביחד אנחנו פאזל אחד שלם.

אני מאמין בכל ליבי ששינוי עמוק וחסר תקדים במציאות שלנו לעבר עולם הרמוני, יצירתי ואוהב זמין ואפשרי.
הוא יגיע דרך כל החזיתות והמאמצים להפסיק עוולות שיצרנו, ומרצונות כבירים לשינוי שיטה. אך יחד עם זאת אני יודע שגם שינויים שכאלו בכל אורחות החיים והמסגרות שלנו לא ישנו מאומה ויישארו על פני השטח אם לא נסכים לעבור שינוי עמוק! אם לא נעשה את זה יחד מהלב ולמען הכלל. אם התודעה שממנה יצרנו את השינוי עודנה אנוכית וליבה מכווץ, ניאלץ ליצור את אותה אנוכיות, פירוד וניכור רק בדרכים שונות ומתוחכמות יותר. זה כבר קרה ואין חדש תחת השמש. אני מדבר על יצירה של עולם חדש, מערכת חדשה, לשנות לא את חוקי המשחק אלא את הערכים במשחק. לא לשאול מה יוצא לי ממך - אלא איך אני יכול לשרת אותך. זה מתחיל מבפנים, ומחייב פעולה בחוץ.

הדור שמכר או שהגשים את החלום
אני רואה את הסבל מסביב, מרגיש אותו בתוכי, חש אותו בלב שלי. את הבלבול של הדור שלנו... דור מדהים ומטורף שכבר יודע בתוכו דברים שלקח לאנושות שנים לפרוץ. אבל הדור הזה מובל בדרכים ישנות של דורות קודמים שהביאנו עד הלום אבל חשיבתם ישנה וכבולה לאמונות של עולם שזועק ומבקש לשנות את דרכיו. אנו מוזנים באמונות לא לנו והדור לכוד בקונפליקט שזמנו מבשיל להיות מוכרע. עד אז הדור המיוחד הזה מוצא את עצמו אבוד ומבולבל, מחפש את עצמו במערכת תרבותית שהערכים שלה אינם ערכים של אהבה. אלו ערכים שבמקרה הטוב מדברים על בטחון. אף אחד כבר לא מדבר על שלום. אז לחיות לפי ערכים לא לנו ולמכור את החלום תמורת נזיד עדשים? או להפשיל שרוולים בגבורת לב וחמלה שאין דומות לה ולהיות אחראי להשתנות ולשנות..?

הבנת כבר שאת/ה חלק מכל זה?
טוב לבדוק עם עצמך אם כבר בחרת לשחק את המשחק, מהו רצונך האמיתי, ומאיזה מקום את חיה ופועלת בעולם? אנחנו יכולים להישאר בלופ לנצח, או עד שמכות על מכות יכאיבו לנו עד שנשתנה מתוך הסבל בחוסר ברירה (לפחות כך שמעתי). אבל המאסטרים הגדולים החל מישו, בודהה, האר"י הקדוש ופו הדוב מזכירים שיש דרך אחרת. דרך לא דרך, מסע, הרתפקאה דרך הלב. קצת אומץ, קצת תקווה, וקצת אהבה וזה מספיק לצאת לדרך. אנחנו יכולים לנסות לחיות בבועה שהמציאות תפוצץ במסירות ויצירתיות עד שנבין את המסר. כל העולם כולו גשר צר מאוד ואנחנו כולנו באותה הסירה.

אוטופייה זה כאן
אני וחברים הקמנו בזמנו את מהפכה של אהבה, ועכשיו אנו עובדים במרץ על פרויקט ענק, שיש לו חזון אוטופי. "דור האחד". זה מפעל חיים שלי שאני חולם אותו בכל לילה וקם וממשיך לחלום ולממש אותו בכל בוקר. הוא מביא איתו חזון מרגש שקשור לכולנו, חדש ומרענן וגם עתיק ומקודד בלב הנשמה הפועמת של כל אחד ואחת. הוא מזמין להתחבר לשינוי אדיר במפנים בתוכך ולהשפיע לטובה על הסביבה והעולם. להיות בן-אדם במלוא הפוטנציאל של המילה. להיות השינוי שאתה רוצה לראות בעולם. הוא מפגיש את הקסם של היחיד והמיוחדת, אותך ואותי, עם האחד שהוא אנחנו. אנחנו הוגים ומתכננים תכניות לשנים קדימה.

בקרוב יהיה אתר יסתיימו ההכנות ונוכל לספר יותר על הפרויקט שמתחיל ועל דור האחד בכלל ובגדול. בינתיים אתם מוזמנים מכל הלב לקרוא קצת יותר בדף הזמני שיצרנו לפרויקט:  www.dor1.org
אריאן איתי מיניאלי
אריאן איתי מיניאלי
אריאן איתי מיניאלי, מחלוצי תנועת "דור האחד"
dor1.org
מאמרים נוספים מהקטגוריה
מעוניינים ליצור קשר עם אריאן איתי מיניאלי? מלאו את הפרטים הבאים:
*
*
*